בש"א, בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
3612-05,1017-05
06/12/2005
|
בפני השופט:
ג. כנפי-שטייניץ
|
| - נגד - |
התובע:
שער העיר ירושלים בע"מ
עו"ד מיכאל דידי
|
הנתבע:
1. קופלה ג'וליאן
2. קופלה גדעון
3. אבני דרך-חברה לבנייה בע"מ
4. מ.ב.י.מ.ה. בע"מ
5. אריה גולבנציץ
6. חיים גולובנציץ
7. אליס ודה ירון
8. עזבון המנוח פלד מתתיהו ז"ל
9. פלד שושנה
10. פלד ירנין
11. (קלמר) פלד מרים
12. פלד אביטל
13. פלד אהוד
14. פלד נועה
15. פלד ברוך
16. עזבון המנוח איפלד ברוך ז"ל
17. אלחדף משה מרדכי
18. אחלדף יצחק
19. עו"ד דרור שמחיוף - כונס נכסים
20. עו"ד שלום לוי - כונס נכסים
עו"ד אריאל אזולאי ואח'
עו"ד דרור שמחיוף ואח'
עו"ד ראובן יהושע
עו"ד יצחק פרייברג
עו"ד מ. בן ארי
|
| החלטה |
זוהי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש השלום בירושלים מיום 19.9.05 בת"א 5712/01.
בין המשיבים לבין עצמם מתנהלת בבית משפט השלום תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, במסגרתה נוהלו הליכים בעקבותיהם זכתה המבקשת במכרז לרכישת המקרקעין נשוא הדיון. המשיבים 1-2 ערערו על הכרעת בית משפט השלום בהליכי פירוק השיתוף (ע"א 6080/05), ובית המשפט המחוזי, בפסק דינו מיום 24.5.05, קיבל את ערעורם, ביטל את החלטת בימ"ש השלום מיום 3.1.05 והורה על החזרת הדיון לערכאה הדיונית לשם השלמתו.
בישיבת ביהמ"ש מיום 19.9.05, ותוך כדי שמיעת הראיות, הורה בימ"ש השלום כדלהלן:
"למען הסר ספק, מובהר כי בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת בית משפט זה מיום 3.1.05 ובכלל זה אישור הסכם המכירה שהובא לאישורו של בית משפט זה."
המבקשת לא היה נוכחת בדיון בעת מתן ההחלטה וקיבלה את הפרוטוקול לידיה רק ביום 21.9.05 (ס' 9 לבקשת רשות ערעור). המבקשת חולקת על פרשנותו של בית משפט השלום, כפי שפורטה בסיפא להחלטתו, וסבורה כי זו אינה עולה בקנה אחד עם פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר לא קבע, לטענתה, דבר וחצי דבר לעניין ביטול ההסכם עם המבקשת. בעקבות זאת הגישה לבית משפט שלערעור בקשה לתיקון פסק דינו, ולחילופין, להבהרתו. ביהמ"ש, בהחלטתו מיום 2.11.05, דחה את בקשתה וקבע:
"אף שלא ניתן להקל ראש בטענתה הנ"ל של המבקשת, אנו סבורים שבקשתה אינה יכולה להיכנס אל גדר עתירה לתיקון טעות בפסק...או אל גדר עתירה להבהרת פסק הדין.
.
את טענותיה של המבקשת כלפי הפרשנות של בית משפט קמא באשר לאישורו של הסכם הרכישה, עליה להפנות במסגרת הליכי ערעור על ההחלטה או בקשת רשות ערעור עליה, ולא במסגרת בקשה כגון זו שלפנינו".
ביום 7.11.05 הגישה המבקשת, כאמור, בר"ע על החלטת בימ"ש השלום, וכן בקשה להארכת המועד להגשתה.
המבקשת טוענת כי החלטת בימ"ש קמא פוגעת בזכויותיה המהותיות פגיעה קשה. לטענתה, זכתה במכרז, שילמה תשלומים על פי ההסכם והשקיעה זמן וממון בקידום הפרוייקט אותו היא מתכננת על המקרקעין. ביטול אישור הסכם המכירה, מבלי שתישמע דעתה ומבלי שתינתן לה אפשרות סבירה להתנגד לו, מחייבת, לטענתה, את שמיעת הבקשה והארכת המועד המתבקשת.
המשיבים מס' 1-2 מתנגדים להארכת המועד. לטענתם, אין המבקשת צד להליך המתנהל בפני בית משפט השלום ואין לה כל מעמד בתביעה זו. משכך, אין ולא יכולה להיות לה כל זכות לערער על החלטה שאין היא צד לה. עוד הם טוענים כי המבקשת הגישה בקשתה באיחור של 13 יום מבלי שניתן נימוק של ממש לאיחורה, שעה שהמשיבים הסתמכו על החלטת ביהמ"ש.
אכן, המבקשת איננה "צד פורמלי" לתביעה המתבררת בבית משפט השלום, ואולם אין בכך כדי לסתום את הגולל על טענותיה. על פי ההלכה, אפשר ותקום לאדם זכות ערעור, גם כאשר אין הוא בעל דין "פורמלי", אם נתקיים בעניינו "הליך נלווה" להליך העיקרי, אשר במסגרתו ניתנה הכרעה שיפוטית הפוגעת ב"זכותו ההופלדיאנית" (ור' בג"צ 188/96 רע"פ 8226/96
צירינסקי נ' סגן נשיא בימ"ש השלום ואח', פ"ד נב(3) 721, עת"מ 7064/03
אדם טבע ודין נ' אסתר שקל, פ"ד נח(1) 913).
בענייננו, ובמסגרת הליכי פירוק השיתוף, נדרש ביהמ"ש להכריע האם לאשר את הסכם מכירת המקרקעין למבקשת אם לאו. משניתנה ע"י בית המשפט, החלטה המבטלת את אישור הסכם מכירת המקרקעין למבקשת, יש לראות את האחרונה כצד בעל מעמד לעניין זכות הערעור.
אשר לבקשה להארכת המועד. ככלל, אין בנקיטת הליך משפטי שגוי בשל טעות שבדין כדי להוות, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת המועד. יחד עם זאת, אחד המקרים בהם ניתן להכיר בטעות כזו כטעם מיוחד הוא מקרה בו לא נפגעה הציפיה הלגיטימית של בעל הדין שכנגד לסופיות ההליכים (ור' החלטות כב' השופט אוקון בבש"א 9953/02
שאוליאן נ' אפרמיאן, תק-על 2003 (1) 1417, ובע"א 6842/00
ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד נה (2) 904). בענייננו, וכבר בסמוך למתן החלטת בימ"ש קמא מיום 19.9.05, היה ידוע למשיבים 1-2, כי בדעת המבקשת להשיג על תוכנה. גם אם נקטה המבקשת בהליך שגוי לשם העלאת השגותיה, ברי כי בהליך שנקטה גילתה דעתה כי אין היא משלימה עם החלטת ביהמ"ש, ובכך לא נפגע במאומה אינטרס ההסתמכות של המשיבים (וראה ע"א 6842/00,
שם). יתר על כן, ברי כי אין בדחיית הבקשה להארכת המועד כדי לשלול את זכותה של המבקשת לערער על החלטת ביהמ"ש במסגרת ערעור על פסק הדין לכשיינתן. ממילא אין בהארכת המועד כדי לפגוע בציפייה לגיטימית של המשיבים לסופיות ההליך. מאידך, דחיית ההכרעה בשאלה מהותית זו, שעה שמתבקשות הכרעות מיידיות (ור' דרישת ב"כ המשיבים מס' 1-2 להחזרת תשלומים ששולמו ע"ח עסקת הרכישה, ביטול שומות וכו', נספח ה' לבר"ע), עלולה לגרום לשיבושים ולתקלות מעבר לאלה הנגרמים מהארכת המועד. יש להעדיף, לפיכך, כי המשך ההליכים יתקיים ככל שניתן בתנאים של וודאות משפטית ולהאריך את המועד.
מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ה' בכסלו תשס"ו (6 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.
_
__________________
ג. כנפי-שטייניץ, שופטת
רשמת בית המשפט המחוזי